כאב וחוסר תנועה - איך לצאת מהמעגל

כאשר משהו כואב לנו, אנחנו רוצים שייפסק כמובן. אחת ההתגובות הטבעיות היא להפסיק לזוז.

אם כואבת הברך, ננסה לא לדרוך עליה. אם הגב נתפס, נימנע מהתכופפות. אם הכתף כואבת, נתחיל להשתמש בה פחות ופחות.

בטווח הקצר זה הגיוני לחלוטין. הגוף מבקש הגנה ומנוחה.

אבל כאשר ההימנעות מתנועה נמשכת לאורך זמן, עלול להיווצר מעגל שקשה לצאת ממנו.

פחות תנועה מובילה לירידה בכוח, לירידה בגמישות, לעלייה בנוקשות של השרירים והמפרקים ולפעמים גם לירידה בתחושת הביטחון בגוף. זרימת הדם פוחתת, התנועה נעשית מוגבלת יותר, וכל ניסיון לחזור לפעילות מרגיש קשה או מאיים יותר.

כך נוצר מצב שבו הכאב מוביל לפחות תנועה, ופחות התנועה מובילה לעוד כאב.

אחת התובנות המשמעותיות ביותר שלמדתי לאורך השנים היא שלא תמיד הגוף זקוק לעוד מנוחה. לעיתים הוא זקוק דווקא לתנועה הנכונה. לא תנועה בכוח. לא התעלמות מכאב. אלא תנועה מותאמת למצב הנוכחי של הגוף. תנועה שמאפשרת להזרים דם לרקמות, לשמור על גמישות המפרקים, לחזק בהדרגה אזורים שנחלשו ולהזכיר לגוף שהוא עדיין מסוגל לנוע.

גם לנשימה יש כאן תפקיד חשוב. כאשר אנחנו כאובים, אנחנו נוטים לא פעם לנשום בצורה שטחית יותר ולהחזיק מתח במקומות שונים בגוף. עבודה נשימתית יכולה לעזור להרגיע את מערכת העצבים, להפחית מתח מיותר ולאפשר לתנועה להיות נעימה וחופשית יותר.

זו אחת הסיבות שאני כל כך מאמינה ביוגה תרפיה. היא מאפשרת לפגוש את הגוף בדיוק במקום שבו הוא נמצא, ולבנות בהדרגה גשר בין החלק הכאוב בגוף לבין הנשימה והמודעות שמייצר ריפוי.

לא בכפייה. לא בעצירה. בהקשבה-זרימה-תנועה-הנאה :)